עיתון "האומה" - גיליון 41

k a b . c o . i l | 2 0 1 9 מ א י | א י י ר ת ש ע ״ ט | 4 1 ׳ ג י ל י ו ן מ ס | מ ב י ת " ק ב ל ה ל ע ם "

שוב אותו שבוע מטלטל בשנה. רגע בראש מורכן, רגע בחזה מורם. עוד סיפור גבורה, עוד סיפור קבורה. כאב השכול שמתנפץ אל תוך הלילה המואר בזיקוקין של תקווה. יתרון האור מן החושך. הניגוד הזה בין יום הזיכרון ליום העצמאות מקפל בתוכו את סיפור חיינו. הסיפור הישראלי שלנו, שהסתירות בו משלימות זו את זו. ימין ושמאל, מזרח ומערב, חומר ורוח, שמרנות ומתירנות, שבטים ומחלוקות, בניין וחורבן, מציאות וחלום, והופ, שוב אנחנו חוגגים עצמאות. גם העצמאות המדינית שלנו רוויה בניגודים. אנחנו חזקים צבאית וטכנולוגית, אבל תלויים כלכלית ודיפלומטית. אחים, אבל שונאים. אם אחרי אלפיים שנה יש כבר פיסת אדמה, למה אין בה יום אחד של שקט? אם כבר ניתנה לנו הארץ הזו, למה עדיין קיימת התחושה שעוד לא באמת ירשנו אותה? כבר לפני אלפי שנים הבינו זאת אבותינו וניסחו לנו בפשטות: "כל ישראל ערבים זה בזה". ומהי אותה ערבות? זו שבינינו. ביני לבינך. ואהבת לרעך כמוך. תרגישו את כאבו של הזולת, תשמחו בשמחתו. כי רק במקום שבו נרצה לחיות שוב מתוך הרגשת ערבות, אחווה ודאגה הדדית זה לזה, יזרמו כל הקטבים לשביל הזהב, יתמזגו כל הניגודים לאחד, ונוכל לממש את העצמאות שלנו לעד. זהו שטר הערבות שלא פג תוקפו, והוא עוד ממתין שנפדה אותו. חצויים ביחד

3

5

7 עמ׳

עצמאות אמיתית עמ׳

עמ׳

בשביל החיים

הרצל אמר

Made with FlippingBook - Online catalogs