שירי גורמן 5- חברת כפר רופין, אמא ל מלמדת חשיבה הכרתית וזהות יהודית. אוהבת אנשים, מילים ומחשבות טובות
פרשת השבוע
054-5423281 שירי גורמן הנחיית קבוצות, סדנאות ופיתוח תוכן
פרשת ניצבים
לדעתי במילה לבב. זו מילה שמופי־ עה כלכך הרבה בפרשה, ובכלל בספר דברים. למה צריך להוסיף עוד ב'? לא מספיק לכתוב לב? מדוע זה לבב? כי הלב הזה שלנו, מכיל את שני הק־ צוות. את השמיים והארץ, את החיים והמוות, את הברכה והקללה. זה לא או – או, זה גם וגם. לבחור בחיים זה לשאת בתוכנו תבונה וידיעה שאלו
דווקא בגלל שהכל צפוי, נתונה לנו הרשות לבחור. מה אנחנו עושים, ובמה אנחנו מאמינים גם אחרי שסטינו מהד־ רך, עזבנו את הקו הישר, הלכנו לעקום ולמפותל, איבדנו את הארץ, ואנחנו מפוזרים, חלשים וכואבים. אין בעולם שלנו מציאות כזו שבה האדם לא טועה. הדבר הגדול באמת הוא לא לחיות חיים שלא תהיה בהם
פרשת "ניצבים" היא בעיני אחת הפ־ רשות היפות ביותר בתורה. היא משו־ בצת בכל כך הרבה פסוקים מרגשים, כמו אבני חן יקרות, שקשה לי אפילו להתחיל לכתוב עליה, כי מאיפה מת־ חילים? כשקוראים את הפרשה יש תחושה של הוד, של קדושה, של רגע כלכך עוצ־ מתי שגם אם לא נכחנו בו בפיזי, הוא
החיים. שאנחנו מסוגלים לחבר בין הקצוות בזכות האמונה והאהבה שלנו. אין שום תוחלת ליום כי־ פור אם אין חטאים ואנחנו מושלמים. לא אנחנו, ולא היקרים לנו מושלמים, גם המציאות לא. אבל לא משנה מה קורה יש תמיד בסיס לח־ זור אליו, והבסיס מתחבא בלבב – זו האהבה. "אִם-יִהְיֶה נִדַּחֲךָ, בִּקְצֵה הַש ָּׁמָיִם--מִש ָּׁם, יְקַבֶּצְך ה' אֱ- לֹהֶיךָ, וּמִש ָּׁם, יִקָּחֶךָ" (דברים ל, ד) – לא משנה כמה רחוק נלך, אפילו מקצה השמיים
ממשיך ומהדהד ונוכח בנו, מדור לדור, נשזר ונמשך, ומאיר ומכוון אותנו במסע הארוך שלנו, כעם, וכיחי־ דים.
"וְלֹא אִתְּכֶם, לְבַדְּכֶם-- אָנֹכִי, כֹּרֵת אֶת-הַבְּרִית הַזֹּאת, וְאֶת-הָאָלָה, הַזֹּאת. כִּי אֶת-אֲשֶׁר יֶשְׁנו פֹּה, עִמָּנו עֹמֵד הַיּוֹם, לִפְנֵי, ה' אֱ- לֹהֵינוּ; וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּו פֹּה, עִמָּנו הַיּוֹם" (דברים כט, יג). גם משה בדבריו מדבר לא רק אל מי שעומדים מולו.. במובן מסוים הוא מדבר גם אלינו, בני עמו שעוד יגיעו, ועוד יקראו את המילים הללו, ויתחברו למעמד הזה. מה הדבר הכי עצום ברגע הזה – שאנו קוראים עליו בפרשת "ניצבים"? לד־ עתי זו הבחירה. משה מבהיר ומדגיש – "הכל צפוי והרשות נתונה". יש תמו־ נה מאד ברורה מה יהיה בגורלכם על פי מה שתבחרו לעשות. אם הכל ידוע, אז איפה כאן הבחירה האישית שלנו? אם כל נבואות החורבן הללו שפרושות בסיומו של ספר דברים מגלות באופן חד וכואב את מה שעתיד לקרות לעם ישראל, אז איפה היכולת שלנו לשנות? לבחור אחרת?
יאסוף אותנו הקב"ה ויחזיר אותנו אל הארץ הזו, אל עצמנו, אל הדרך שלנו, אל השליחות שלנו. לזכור את הברית שלנו עם הקב"ה זה כמו לעבור ברית מילה ללב: "וּמָל ה' אֱ-לֹהֶיך אֶת-לְבָבְךָ, וְאֶת-לְבַב זַרְעֶךָ: לְאַהֲבָה אֶת-ה' אֱ-לֹהֶיךָ, בְּכָל-לְבָבְך וּבְכָל-נַפְשְׁךָ--לְמַעַן חַיֶּיךָ" (דברים ל, ו). שתהיה לנו שנה טובה, שנה של אהבה, של חיבור והזכרות במי שאנחנו. "לא בשמיים היא". שבת שלום!
טעות, אלא לחיות חיים שבהם אנו מסכימים לחזור בתשובה. לתקן, לה־ משיך לבנות, להמשיך להאמין, להמ־ ַשיך לקיים את הדרך המוסרית, חסרת ההגיון, שהיא מעל הטבע של – "וּבָח־ רְתָּ, בַּחַיִּים--לְמַעַן תִּחְיֶה, אַתָּה וְזַרְעֶךָ" (דברים ל, יט). לבחור בחיים זו דרך חיים. והיא נב־ חנת ונמדדת לא כשהכל טוב ופורח, אלא כשאנו אחרי שבר גדול, אחרי חורבן. איך לבחור בחיים אחרי שהכל אבד? עשינו זאת שוב ושוב בהסטוריה, ואנו עושים זאת עכשיו והתשובה נמצאת
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online