גלית מנחם ויצמן אשת חינוך המבקשת לשזור מילה ועוד מילה שיהפכו למשפט, שיהיה לשיר או אולי סיפור. שיפגיש בין אנשים ויצמיח חיבור.
שעת חינוך 052-8875373 גלית מנחם ויצמן, מנהלת בית חינוך חמ"ד שדות - עמק המעיינות
סימני החג בחינוך
שת להמתיק את עולמנו. ראש השנה הוא יום הדין, יום בו מתחיל המע שפט של כל אחד ואחת מאיתנו, לאחריו יגיעו עשרת ימי תשובה עד ליום הכיפורים ובסיומו
תפילת נעילה הנועלת את המשפט. הורים, בבקשה שבו עם הילדים בחג, שוע חחו על משמעות "יום הדין" החינוכי, על מה מותר ומה אסור. איזה קווים לא נחצים בחיים! שוחחו על כבוד, כבוד לאחר וכבוד עצמי. למדו אותם שכל המלבין פני חברו ברבים כאילו שפך דמים. נלמד את ילדינו למחול, לבקש סליחה, לדעת לתקן גם אם קלקלנו. יש לנו את הזכות לשנות דפוסי התנהגות שאינם מקובלים. זה בידיים שלנו. זה בכוחנו. חינוך הוא תיקון עולם. "היום הרת עולם" מאחלת לכולנו חג שמח ושנה שמחה. שנה של חינוך פורץ דרך. חינוך שנוגע בלבבות ומביא אנשים לעשות טוב בעולמנו. החינוך הוא הלב של המדינה, החינוך הוא הביטחון והעוצמה שלנו. חינוך משותף של הורים ואנע שי חינוך שרואים את הדרך יחד למען עתיד טוב יותר לכולנו. לשנה טובה תכתבו ותחתמו. עד מתי אציין בטור את מספר החטופים והחע טופה שעדיין שם באדמת עזה המקוללת? עוד רגע שנתיים למלחמה הקשה שידענו. אחינו מבית ישראל נמצאים בצרה בְּש ִׁבְיָם. בנינו ובנותינו לוחמים בגבורה בהגנה על המולדת. אינם מרפים עד שיגיע השקט הבטוח עבור המדינה הצמאה לעוז ולשלום גם יחד. היימנוט הקטנה עדיין לא שבה הביתה. היכן היא? מי מחזיק בה? האם אנו כחברה עושים את הנדרש על מנת למצוא אותה? שאלות רבות של חשבון נפש, אישי, משפחתי, מקוע מי, לאומי והתשובות? חלקן אצלנו, את חלקן אנו עדיין מחפשים וחלקן לעולם לא נמצא. האומנם? בנימה אישית - זו הפעם ראשונה שבה אני מפחדת מהחג. מהחסר הגדול שיהיה אצלנו. הפעם הראשונה שהכיסא של שהם יהיה מיותם והוא לא ישוב. פעם ראשונה ששולחן החג שלנו יהיה יציב על ארבע רגליים אך כל כך שבור. אנו לא יודעים מה עושים חוץ מלהע תחבק ולדמוע ואז נברך, נחייך ונשיר שירי חג והלב ידמע עבורנו. נמשיך עבורו ועבורנו. נמשיך עבור שמוליק רחל וספיר. חג שמח לכל בית ישראל, מי יתן והמלחמה תהיה מאע חורינו ונתחיל בבנייה ושיקום של מדינתנו.
ריח חג באוויר. הבית מוכן, ברכת 'שנה טובה ומתוקה' מוכנה לשיגור ב"תפוצת נאטו" וזאת משום שכבר לא ניתן למחזר את ההודעות משנים קודמות ומתוך רצון להפגין מקוריות וגיוון. השולחן ערוך ונשב סביבו לטקס הברכות החגיגי, בו יוגשו סימני החג זה אחר זה, נברך ונבקש להגיע לרגע האמת - סעודת החג. סימני החג מטרתם לבקש ביום הראשון של שנה חדשה איחולים ומשאלות לשנה טובה. את סימני החג קבעו עוד מתקופת התלמוד. ואם בסימני החג עסקינן בוא נציין סימנים בחינוך לתחילת שנת הלימודים החדשה: - יהי רצון שירבו לימודנו כרימון, רימון שנרחיב השכלתנו, נביע דעתנו. נדע לשלב בין חמוץ למתוק. נצליח לקבל את הגוונים השונים הקיימים בנו. ע � - יהי רצון שיתמו מבקשי הורדת מ תמרר מדנו. שנזכה להכרה בגודל תפקידנו. עבודת החינוך וההוראה היא זכות, היא דבר נפלא מלא עוצמה ובעל חשיבות עצומה למדינה צעירה שעדיין ומתפתחת ולומדת להכיר את עצמה. יהי רצון שדבש התמר ימתיק רגעי חיע - יהי רצון שתתחדש תפוח בדבש נוך מרים. עלינו שנת לימודים טובה ומתוקה. עשירה - יהי קרע (דלעת) בבשורות חינוכיות טובות. רצון שתקרע את רוע התלמידים והתלמידות המבקשים לפגוע בחבריהם לספסל הלימוע רוביא דים. שתקרע חרמות ודחיות חברתיות. - יהי רצון שירבו (לוביה, שעועית בתרמיל) זכויותינו להביע דעה ללא פחד, להישאר יחד גם כשלא מסכימים. להיות שם עבור האחר ולקיים את מצוות ואהבת לרעך כמוך באמת! מתוך כוונה ואמונה שזו זכות לדעת להכיל - יהי רצון כרתי (לוף) ולקבל את השונה ממני. שיכרתו כל אויבנו ברשתות החברתיות, מבע - יהי רצון גזר קשי רעתנו, מנצלי תמימותנו. שתגזור עלינו תכנית לימודים רלוונטית, יציע ל � - יהי רצון שיס סלק רתית ומותאמת לימנו . קו כל אירועי האלימות מבית ספרנו. אלימות כלפי הצוות החינוכי, אלימות תלמידים כלפי תלמידים. תסתלק אלימות מילולית, תסתלק אלימות פיזית, תסתלק אלימות נפשית. לא – יהי רצון שנהיה לראש ראש כבש/דג עוד! ולא לזנב. ראש חושב, ראש גדול, ראש יצירע תי, ראש שמניע אותנו לעשייה טובה המבקע
סליחה / גלית מנחם ויצמן
סְלִיחָה נִש ְׁמַעַת מִכָּל עֵבֶר כְּמו בַּבַּסְטָה ש ֶׁל הַש ּׁוּק, "רַק בְּש ֶׁקֶל". סְלִיחָה, מְחִילָה וּמָה ש ֶׁבֵּינְהֵן מָה זֶה חָש ׁוּב הָעִק ָּר ש ֶׁת ַּסְכִּים וּתְהַנְהֵן. ומָה עִם הַכַּוָּנָה, מָה עִם הַהֲבָנָה ש ֶׁל ת ַּהֲלִיך וַחֲש ִׁיבָה ש ֶׁל חֲרָטָה וַחֲזָרָה בִּתְש ׁוּבָה. ת ִּק ּוּן הַמ ִּד ּוֹת וְרָצוֹן לְש ַׁפֵּר זו לֹא רַק מִלָּה עִם חָמֵש אוֹתִיּוֹת יֵש כָּאן ש ְׁאֵלָה ש ֶׁל לַחְד ֹּל או לִהְיוֹת. סְלִיחָה, טָעִיתִי, מְחִלָּה, סָלַחְת ִּי זו ת ּוֹצָאָה ש ֶׁל לִמ ּוּד וְעָצְמָה. זֶה ש ִׁת ּוּף פְּעֻלָּה ש ֶׁל הָרֹאש וְהַלֵּב זו בַּק ָּש ָׁה לְהִט ָּהֵר, לְהִתְקָרֵב. בַּק ְּש ׁו סְלִיחָה, ת ִּמְחֲלו בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים ת ַּרְגִּיש ׁו אֶת הַש ְּׁכִינָה זוֹהֶרֶת בִּפְנִים. סְלִיחָה הִיא לֹא מִלָּה מֵהַפֶּה לְחוּץ הִיא עֲבוֹדָה קָש ָׁה מִת ּוֹך מַחְש ָׁבָה עִם הָמוֹן הַקְש ָׁבָה לְעַצְמִי וּלְאַחַר הִיא זְקוּקָה לְהַרְבֵּה כּוֹחוֹת בְּסוֹפָה ת ָּבִיא לְהַצְלָחוֹת. סְלִיחָה, כִּי אַחֶרֶת מוּעָקָה גְּדוֹלָה בְּלֵב נוֹתֶרֶת. סְלִיחָה מֵהַלֵּב מְבִיאָה בְּרָכָה ְסוֹלְלַת אֶת הַד ֶּרֶך לְש ָׁלוֹם פְּנִימִי הֶחָש ׁוּב כָּל כָּך לִצְמִיחַת הָ"אֲנִי"
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online