בחזרה לתוכן העניינים
הופעתן של "מחשבות" כופה את יצירתו של מנגנון שיתמודד איתן. לשם כך חוברים שני מכניזמים יסודיים, זה של המיכל-מוכל ) ♀ - ♂ ( וזה של היחסים הדינמיים בין העמדות הפרנואידית-סכיזואידית והדיכאונית ) .(PS<->D מודל המיכל-מוכל עוסק גם בהשתכללותה של החשיבה כגורם חיובי ) (+K או שלילי ) .(-K בהיבט של גדילה מנטלית, אפיין ביון בשנת 1962 את היחס ♂ ו- ♀ , התלויים באופן מועיל זה בזה ללא נזק לאף אחד מהם, כחיבור קומנסלי. במונחי מודל, האם והילד יוצאים נשכרים בתנאים של גדילה ) Lopez-Corvo, 2002, p. .(158 הילד מפנים פעילות זו בדיאדה באופן שמותקנים בו יחסי ♀ / ♂ מיכל/מוכל, ומאפשר את התפתחותה של פונקציה אשר תעודד את התהוותה של אישיות מורכבת ויצירתית, כדי להתמודד עם השאלות המנטאליות שיתעוררו במשך החיים. ביון עושה שימוש במושג "רשתית אינטגרטיבית" ) (Integrative Reticulum של אליוט ז'אק ) (1960 כדי לחבר מודל שבו "המרווחים הם שרוולים, והחוטים הבונים את לולאות הרשתית הנם רגשות" )ביון, ,1962 עמ' .(110 הרשתית קולטת באמצעות תהליך שכולל בהכרח מידה של סבילות ללא-ידוע, גם "תכני" ♂ הולכים ומתרבים ]השרוולים הנוצרים מצפים עדיין לתכנים[. מאידך, למידה תלויה במסוגלותו של ♀ להשאר באינטגרציה בשעה שהוא מרחיב את מידת גמישותו, בדומה לרחם המתרחבת כדי להתאים את עצמה לגדילת העובר )סנדלר, .(2009 בבחינה מחדש של המושג בספרו "קשב ופרשנות" ) ,(1970 ביון זונח את ניסוחו הקודם )ביון, (1962 בנוגע לחיבורים )אהבה, שנאה וידיעה( ומציע גישה חדשה, המדגישה את היחסים בין המיכל למוכל. שלושת סוגי החיבורים מאופיינים כעת כקומנסלי, סימביוטי ופרזיטי. במושג קומנסלי הוא מתכוון ליחסים שבהם שני האובייקטים חולקים שלישי לרווחת כל השלושה, כמו למשל ביסודות התרבות אליה שייכים המיכל והמוכל. ביחס הסימביוטי הוא רואה קשר, שבו האחד תלוי בשני לרווחתם ההדדית. אנו יכולים למצוא סוג כזה של יחסים במקום שבו האחד עושה שימוש בהזדהות השלכתית כתקשורת והמיכל ממיר זאת לכלל משמעות חדשה עבור שניהם. ביחס הפרזיטי הוא מתכוון לסוג יחסים שבהם האחד תלוי באחר כדי ליצור שלישי שהוא הרסני עבור השלושה. במקרה כזה, ההזדהות ההשלכתית היא נפיצה והרסנית למיכל. המיכל הרסני גם הוא לתוכנו. המיכל מערטל את המוכל מאיכויותיו החודרניות והתוכן מערטל את המיכל מאיכויותיו הקולטניות )ביון, ,1970 עמ' .(129 החיבור ההרסני מרמז על הכשל של מיכל/מוכל: מבחינה התפתחותית, כאשר יש לתינוק נטייה לתוקפנות חזקה מדי או לצרות-עין, או כאשר סבילותו נמוכה לחרדה ופחדים במצבי תיסכול, לעיתים אין האם מסוגלת לעודדו לגדילה הולמת, גם אם יכולתה לפונקצית הכלה היא רגילה. התגובות והפעולות של האם והתאמתה אליו אינן מספיקות כדי להקל על חרדותיו ופחדיו, ונעשה קשה לו להפנים את הפונקציה המכילה שלה ולזהותה כמתאימה להיות חלק מעצמו. ובניגוד לכך, כאשר פונקציית ההכלה האמהית אינה מספיקה, אין היא יכולה להבין כהלכה ולתפוס את חוויות החרדה המושלכות של התינוק, גם אם מזגו של התינוק נורמלי. במצבים כאלה, מה שמשיבה האם לתינוק אינו אינטגרטיבי והמשמעות שלו מבלבלת, והתינוק אינו יכול לקבלו כחוויה המשמעותית שלו.
19
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online