בחזרה לתוכן העניינים
המודל הקנדי-צרפתי העכשוי של לואי ברונט ) ,(Brunet, 2010 שהוא דוגמה למיזוג של חשיבה 'ביוניאנית מאוחרת' ) (Grotstein, 2005 וצרפתית ) ,(De M'Uzan, 1994 מציע הבניה קלינית ספציפית של המושג. להכלה כאן היבטים "פנטזמתיים" וגם "אמיתיים" שיש להבינם במחובר. ישנם היבטים תוך-נפשיים "פנטזמתיים" בנפשם של המטופל ושל האנליטיקאי ויש תגובה "אמיתית" מצד האנליטיקאי או האובייקט. לפנינו טקסונומיה מקוצרת בת חמש פעמות המובילה לתגובה מכילה נאותה: .1 נקודת ההתחלה יכולה להיות מורכבת מהזדהות השלכתית של מטופל )השלכה/פליטה של תוכן מטריד לתוך האנליטיקאי( המקושרת לפנטזיה לא-מודעת של המטופל, בדבר קיומו של אובייקט בלתי ניתן להריסה בפוטנציה, שיוכל "להכיל" את ההשלכות המסוכנות הללו ושיהיה מסוגל להחזיר לילד )למטופל( גירסה "נסבלת" שעברה "אינטגרציה" של תוכן זה; .2 בעקבות תנועה תוך-נפשית ראשונה זו, מוסיף המטופל, או הילד, תקשורת תת-לשונית ולשונית, גישות והתנהגויות, הפועלות כאינדוקציה רגשית כלפי הסובייקט )אנליטיקאי, הורה(. אינדוקציות אלה הן ניסיונות "לגעת באנליטיקאי" כדי לגרום לו להרגיש ולקחת לתוך עצמו את מה שהושלך )ר' ;(Grotstein, 2005 .3 האובייקט ה"אמיתי" – האם, האנליטיקאי – צריך להסכים להינגע, להיות מושפע, להתרגש, להפגע, להיות למעשה בשימוש בכל דרך המתחייבת מההעברה של היסודות הארכאיים מצד המטופל/הילד; .4 האם, האנליטיקאי – מרגישה באמצעות הזדהויות רגשות שחלקן מודעות, אך בעיקר ל-מודעות. העירוב של ההזדהויות האלה ושל החרדות והקונפליקטים שהוצתו אצל האם/האנליטיקאי, יוצרים תרכובת של זולת-עצמי. ד'מאוזן ) (De M'Uzan, 1994 חקר היבט זה באמצעות מושג הכימרה; .5 כימרה זו חייבת "להיות מובנת ומוטמרת" על-ידי האנליטיקאי. ניתן לראות עבודה זו כ"עיכול נפשי" של הקונפליקטים והרגשות שהונעו על-ידי ההשלכות של המטופל/ילד ושל האנליטיקאי/אם. או אז, עליו להשיב "תוכן מעוכל", כשהסכנה היא להעביר הזדהות השלכתית נגדית. באמריקה הלטינית, הרחיב קסורלה ) (Cassorla, 2013 אודות הפונקציה הסימלית של ההכלה של האנליטיקאי בקונטקסט של 'ביטוי בפעולה' )ר' ערך נפרד .(ENACTMENT הוא כותב על היכולת לסמל בתור תוצר של פונקצית- α מכילה מובלעת, שהאנליטיקאי משתמש בה בזמן של ביטויים בפעולה כרוניים. בהקשר זה, פונקצית α המובלעת של האנליטיקאי, היא יכולתו לשאת )להכיל( את התנועות החוסמות שחדרו לתהליך האנליטי, מבלי לוותר על חיפוש של גישות חדשות להבנת מה שמתרחש, על הכנת פירושים עתידיים )של ביטויים בפעולה(, במידה ואלה יחוו כמשמעותיים על-ידי האנליזנד.
ה. מושגים קשורים
מודל המיכל/מוכל התפתח במקביל למושגי "חלל" אחרים של הנפש, המתמקדים בהכרח של הפנמת פונקציה אימהית לצורך פיתוח יכולת לחשיבה/סימול/מנטליזציה.
22
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online