בחזרה לתוכן העניינים
הקנאה. בעוד קליין ראתה את משימת התינוק כשומר את הרע מחוצה לו ואת הטוב בפנים, היא ציינה שהשלכה והזדהות הפנמתית הולכים יד ביד. היא הבחינה ששימוש פתולוגי בהזדהות השלכתית מקיים בסובייקט פנטזיה אשליתית של יכולת להימנע מתהליך האבל הארוך והכואב שתיאר פרויד ) (1917 ובכך – במסגרת החשיבה הקלייניאנית – מעכב את המעבר מהעמדה הסכיזו-פרנואידית לעמדה הדיכאונית. קליין חשבה על הזדהות השלכתית כפנטזיה לא- מודעת – הן ה'השלכה' והן ה'הזדהות' הם לא-מודעים. האובייקט או חלקי האובייקט שהינם הנמענים של ההשלכה אינם חייבים להיות נוכחים ואינם חייבים לדעת על ההשלכה כלל. קליין הדגישה את העובדה שאופן תפקוד זה - פיצול / הכחשה / אידיאליזציה / הזדהות השלכתית - מוחק את הגבול בין המציאות החיצונית למציאות הנפשית ומאפשר לסובייקט לצבור כוח - בפנטזיה - על אדם חיצוני או על אובייקט מופנם. הפנטזיה הלא-מודעת של הזדהות השלכתית היא תהליך רב עוצמה. תמיד יהיו לו השפעות אמיתיות על נפש האדם המשליך )שאיבד חלקים מעצמו, ויוכל להרגיש בטוח בצדקתו או עלול להרגיש ריקנות לאחר השלכה מסיבית( ובנסיבות מסוימות יכולות להיות לכך השפעות ממשיות על האדם הנמען. וילפרד ביון הרחיב את רעיונה של קליין בדבר "הזדהות השלכתית כפנטזיה הגנתית" וכלל את תפקידה הוא הבין שהחוויות התקשורתיות המוקדמות הללו הינן בעלות תוצאות מאוד משמעותיות וראה את התפתחות היכולת לחשוב כתלויה באופן שבו האם והתינוק מסוגלים להסתגל זה לזה. משנת 1962 ואילך ) (Bion 1962a, 1962b הוא מתאר כיצד התפתחות יכולת החשיבה של הילד )כלומר פונקציית אלפא( תלויה באופן בו החוויה החושית הפרימיטיבית )אלמנטים בטא( מתארגנת ומשתנה ביחסי אם-ילד. התפתחות תאוריית המיינד של ביון הייתה מהפכנית בהתחשב בכך שהיכולת של התינוק לחשוב ובכך לארגן חוויה תלויה ביחסים עם פונקציית האלפא של אדם אחר, כלומר של האם. בנוסח הפילוסופיה הקאנטיאנית, סבר ביון שחשיבה נועדה כדי להתמודד עם מחשבות, שהחשיבה היא התפתחות שנכפתה על הנפש על ידי לחץ החוויה ולא להיפך. ביון האמין שבשל הצורך לשרוד, לתינוק יש ציפייה מובנית )פרה-קונספציה( לקיומו של שד מספק וכאשר היא/הוא חווים את הסיפוק הזה, הן פיזית והן רגשית )ריאליזציה(, מתחיל להיבנות מושג שעדיין אין לו שם )קונספציה( שהופך הבסיס להתפתחות הבריאה. מכיוון שהתינוק יחווה בהכרח מצוקה, היכולת לסבול תסכול תאפשר את התפתחות היכולת 'לחשוב', אשר בתורה עוזרת לתינוק לשאת את התסכול. תהליך זה תלוי ביכולתה של האם "להכיל" את השלכות ה"כאב והייסורים" של התינוק לתוכה. )ראה ערך .(CONTAINMENT: CONTAINER-CONTAINED בנסיבות טובות, האישיות של האם והתינוק מסתגלים זה לזה, כך שהתינוק, עם תחושת המציאות הבסיסית שלו, מסוגל לייצר התנהגויות מותאמות אצל האם המתעוררות אל מול הרגשות מהם התינוק רוצה להיפטר. אזי, האם יכולה לעבד את הרגשות הללו, במהלך שהותם ) (sojourn בתוכה כפי שביון מכנה זאת, והיא מחזירה רגשות מעוכלים אלו באופן טיפולה בתינוק. יכולותיה של האם "להכיל" חומרים רעילים אלו המושלכים עליה תלויים reverie . כלומר יכולתה "לחשוב" או "לחלום" את ההשלכה. Reverie הוא גורם בתפקוד האלפא של האם ) (Bion, 1962b והחוויה החוזרת ונשנית של הילד בתהליך זה מאפשרת לו לפתח מחשבות ונפש חושבת המסוגלות לנהל מצוקה רגשית.
50
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online