בחזרה לתוכן העניינים
להשתרע על פני שלושה דורות כאשר אימהות מבועתות בהריון בסיכון גבוה עשויות להרגיש: "אני בהריון אבל אני לא יכולה לספר לאמא שלי כי היא תהרוג אותי"; או, "זה יהרוג אותה". אם התינוק עצמו משמש כמיכל להשלכות האלימות של אמו, הוא יכול להיראות כרע ולהפוך למיכל האלימות של אמו במהלך דיכאון או פסיכוזה לאחר לידה. אם הסובלת מהפרעות אלו עלולה להאמין ש"צריך להטביל את התינוק", כלומר להטביע אותו באמבטיה כדי "לחסוך ממנו ומהעולם את הרוע". אפריי מציע שהתערבויות פסיכואנליטיות, המבוססות על הבנה של התהליכים הבין-דוריים הללו, יכולות להפוך הזדהויות השלכתיות הרסניות לתקשורת אמפתית עם תינוקה. Mitrani ) (1993 תיארה את הדרכים שבהן חסרים באובייקט המכיל או ביכולתו של התינוק להשתמש באובייקט מכיל, יכולים לזרז מגוון של תגובות פתולוגיות. מגבלות חמורות ביכולת של היולדת לרוורי )ייתכן בגלל חשש להשתלטות, לחדירה, לספיגה, לפציעה( עלולות לגרום להחזרת האימה ללא שינוי לתינוק. דחייה זו את מצוקתו של התינוק יכולה להוביל להשלכות מסיביות של חלקים מהעצמי האינפנטילי חסר האונים שלה בחיפוש קדחתני אחר אובייקט מכיל וכך לצמצם את התפתחות המיינד לחשיבה ושינוי החוויה. חוויה חושית שנמנעת ממנה גישה למנגנון נפשי אימהי לא מצליחה להפוך לחומר למחשבה ונשארת מתאימה רק לריקון. בדומה לכך, מגבלות בתפקוד האלפא של האם )אולי בגלל חוסר יכולתה של האם לסבול את הכאב של התינוק ו/או שלה עצמה, פחדים ממוות והרס ו/או חוסר יכולת לבצע מנטליזציה של כאב ואימה פרימיטיבית( עלולים לגרום לתינוק להפנים מחדש לא רק את הפחדים שלו עצמו ללא שינוי, אלא גם את הפחדים של אמו. וגרוע מכך, אם פונקציית האלפא הנדרשת לא רק נעדרת אלא היא למעשה הפוכה, במקרה של אובייקט שאינו חושב, אינו מבין או משכלל שקרים והלוצינציות בשירות התחמקות ) ,(Meltzer, 1975 ההשלכות עלולות לאבד מממעט המשמעות שהן יכולות לשאת ולחזור כאימה ללא שם ) .(Bion לבסוף, אימהות החוששות מנפרדות או אובדן של חלק מעצמן בהזדהות עם התינוק שלהן עלולות להיכשל ביכולת לשקף את שהושלך עליהן. ויניקוט ) ,1971 עמ' (114 מתאר זאת ככישלון ב"מירורינג" של אם מדוכאת. (1993) Mitrani מציעה שבמקרים מסוימים, דיכאון של חור שחור אצל האם עלול להשתלט. ה"מוות" של אם כזו עשוי לשאוב את כל החיוניות של התינוק, לינוק או לבלוע את ההשלכות הדינמיות, אם כי הכואבות, של התינוק, ללא הד, רתיעה או השתקפות, ולהשאיר את התינוק עם חוויה של דלדול וריקנות. היא מבחינה שחוויה זו, שהיא מכנה אם שואבת, עלולה לגרום לצמצום ההזדהות ההשלכתית הרגילה כאמצעי תקשורת עם האם בניסיון של התינוק לשמר את העצמי המתהווה. בנוסף, אימהות עשויות לשקף בחזרה לתינוק אלמנטים מפחידים ובלתי מתקבלים על הדעת מאלה שצפו במקור, וכתוצאה מכך לגרום לאובדן יכולתו של התינוק לנצל אם מכילה כראוי. במקרה זה, פעילויות השלכתיות והפנמתיות רגילות מצטמצמות והתפתחות מנגנון החשיבה נקטעת. בכל המקרים שהוזכרו לעיל, האובייקטים העייפים, השואבים והבלתי חושבים המעורבים בחוויה החסרה של ההכלה עלולים להוביל להשלכות מסיביות ובלתי ניתנות לשינוי, לחיפוש שאינו יודע שובע אחר מקלט אימהי, או לעיכוב או ניוון של פונקציות השלכתיות והפנמתיות. כתוצאה מכך, המיינד החושב, או אפילו המחשבות עצמן, אינם מתפתחים. Donnel Stern , אנליטיקאי בינאישי שהושפע מאוד מעבודתם של סאליבן ולוונסון, מציין שהאינטראקציה האנליטית כרוכה במשחק גומלין מתמיד בין היבטים מודעים ובלתי מודעים של האנליטיקאי והמטופל.
57
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online