בחזרה לתוכן העניינים
ושעשוי להיות מתוקשר באופן מילולי או לא מילולי )ראה מושג "מימוש בפעולה פרשני" של Steiner, ,2006a, להלן(. ריבוי מושגי זה צומצם באמריקה הלטינית, הודות להשפעות ההיסטוריות הנוספות של כותבים כמו Racker ) ,(1988 ,1948 (1962 ,1957) Grinberg ו- (1962-1961) Baranger & Baranger ולחקירה העכשוית של ,(2015 ,2013 ,2012 ,2009 ,2005 ,2001) Cassorla (2013 ,2007) Sapisochin ואחרים. • ההבנה העכשווית השלטת של באמריקה הלטינית מתייחסת לתופעות בהן השדה האנליטי נפלש ע"י התנהגויות המערבות מטופל ואנליטיקאי כאחד. מימוש בפעולה נובע מהפעלה רגשית הדדית, המתרחשת מבלי שמשתתפי הדיאדה הטיפולית מבינים בבירור את המתרחש. מימוש בפעולה מהדהד מצבים בהם ההסמלה המילולית לקויה וגם כאשר נעשה שימוש במלים, הוא מוגבל וקונקרטי. מימוש בפעולה הינו דרך לזכור קשרים מוקדמים באמצעות רגשות והתנהגויות שהן חלק מארגון הגנתי )ראו להלן את ההבדל בין מימוש בפעולה כרוני לאקוטי(. ההבנה האירופאית של המושג קרובה יותר לגרסה של אמריקה הלטינית מאשר לזו הצפון אמריקאית, משום שהמושג תחום למדי לשעה האנליטית. אולם ישנם אנליטיקאים אירופאים אשר בשונה מהתפיסה הרווחת באמריקה הלטינית, רואים מימוש בפעולה פחות כיצירה משותפת של מטופל ואנליטיקאי, ויותר כתוצאה של יחסי הגומלין ביניהם. רווחות גם התייחסויות הרואות מימוש בפעולה כחלק מהעברה נגדית או מביטוי בפעולה .(acting out) • למשל, השקפתו של שטיינר (Steiner, 2006a) על "מימוש בפעולה פרשני" ("interpretative enactment") עוסקת בתקשורת המילולית של האנליטיקאי וברעיון שלמרות שהוצע כפירוש, הוא מבטא את רגשותיו ועמדותיו של האנליטיקאי בהעברה הנגדית. ההשקפה הרווחת של ביחס ל הפסיכואנליטי, בכל שלוש התרבויות הפסיכואנליטיות האזוריות, הינה , , בהתייחסו לסיטואציה האנליטית, )גם אם בהדרגה ובאופן מותאם לפרט( אף .(Papiasvili, 2016) א. רקע אצל פרויד שורשיהם של כל המושגים העכשוויים של מימוש בפעולה מצויים במושגים שטבע פרויד. מאז טיפולו של ברויאר באנה או – (Breuer, 1893) שם תוארה החבירה (collusion) הראשונה בספרות הפסיכואנליטית – ( התעניין פרויד 1895) בפעולות שהתרחשו עת פרסה המטופלת את בעיותיה בפני האנליטיקאי. העברה ) (1905 היתה תגלית ראשונה מסוג זה )במקרה של דורה(, שבה מושלך מבנה הפנטזיה של המטופלת על האנליטיקאי. למרות שפרויד תיאר לראשונה את הקומפלקס האדיפלי באנליזה העצמית שלו ב- 1899 )ב"פירוש החלום"(, הוא העניק לו יתר חשיבות ב- ,1910 בהראותו כיצד ילדים התייחסו מינית להוריהם בדפוסים שחזרו בחייהם הבוגרים, כעת עם האנליטיקאי כתחליף הורי. לאחר מכן כתב על העברה נגדית ) ,(1910 המתייחסת ל"השפעתו של המטופל על רגשותיו הלא מודעים" )של האנליטיקאי( )פרויד, ,1910 עמ' .(75 בהמשך ) (1914 כתב פרויד על ביטוי בפעולה ) (acting out) למרות שהזכיר זאת קודם, בראותו את החלטתה של דורה לסיים את הטיפול כנקמה בו, אובייקט חלופי לרגשות הנקם שהיו לה כלפי מר ק.(. פרויד הניח בסיס נוסף למונח העכשווי "מימוש בפעולה" בהדגישו את החשיבות של כפיית החזרה ) .(1914 מושג זה תיאר כיצד טראומות חזרו ונשנו באופן לא מודע בטיפול ומחוץ לו. פרויד כתב:
29
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online