בחזרה לתוכן העניינים
ב. .1 תרומות בריטיות ואירופיות נוספות
אסתר ביק ודונלד מלצר, בהשפעת פיתוחו של ביון את מושג ההזדהות ההשלכתית והמודל שלו לפיתוח יכולת החשיבה, ניצלו את ניסיונם בתצפית בתינוקות ובטיפול קליני בילדים אוטיסטים כדי להבחין, לתחום ולהבדיל בין תמרון בסיסי יותר, אשר קשור אך לא זהה לתהליך ההזדהות ההשלכתית. הם טבעו את המונח זיהוי דביק )שלימים נקרא זהות דביקה( והבדיל את ההגנה כפרימיטיבית יותר מההזדהות השלכתית. , אשר מְבחינה התפתחותית מקדימה את ההזדהות ההשלכתית של קליין. היא שיערה שתינוקות צעירים מאוד עשויים לחוות בתחילה היעדר גבולות המסוגלים להכיל את התכנים הנפשיים והרגשיים שלהם, שעדיין לא ניתנים להבחנה או להבדלה מהתכנים הגופניים שלהם. ביק הציע את הרעיון של "עור נפשי", המשמש באופן אידיאלי לאגד באופן פסיבי את החוויות או החלקים של העצמי המתהווה. התפתחותו של "עור נפשי" זה מתרחשת באמצעות רעיון זה הוא רעיון שפרויד ) (1923 רמז אליו כאשר הציע כי "האני הוא קודם כל אני-גוף; הוא אינו רק ישות משטחית, אלא האני עצמו הוא השלכה של משטח" )עמ' .(26 אסתר ביק ) (Esther Bick, 1968, 1986 שרטטה מנגנון בסיסי יותר של (1968) Bick העלתה השערה נוספת כי "מאוחר יותר, ההזדהות עם פונקציית ]עור נפשית[ זו של האובייקט מחליפה את המצב הבלתי-משולב ) (unintegrated ומובילה ל [ph]antasy של מרחבים פנימיים וחיצוניים"
)עמ' .(484 היא הציגה את הרעיון שפנטזיה זו של מרחב היא הבסיס המהותי הנדרשים לתהליכי האידיאליזציה וההפרדה שתיארה קליין. עם זאת, ביק הזהירה כי
"... עד שפונקציית ההכלה אינה מופנמת, המושג של מרחב בתוך העצמי לא יכול להתעורר ... ]ו[ הבנייה של אובייקט ]מכיל פנימי[ ... תיפגם ... ניתן לראות כי התפתחות לקויה של פונקציית עור ראשונית נובעת מפגמים בהתאמה של האובייקט הממשי או מהתקפות מפונטזות עליו, הפוגעות בהפנמה. הפרעה בתפקוד העור הראשוני עלולה להוביל להתפתחות של היווצרות 'עור שני' שבאמצעותו התלות באובייקט מוחלפת בעצמאות מדומה, על ידי שימוש לא הולם בתפקודים נפשיים מסוימים, או אולי בכישרונות מולדים, לצורך יצירת תחליף לפונקציית מיכל העור הזו." )עמ' (484 עבודתו של Donald Meltzer הסתמך על חשיבתו של ביון הביאה אותו להציע סיווג סיווג המבדיל בּאּם ההפרעות הן בעיקר בתחום או בעיקר בתחום ) .(Meltzer, 1986 קשורה לאופן שבו הסובייקט מפנטז את עולמו הפנימי של האובייקט; כאן אנחנו בתחום הפוביות, במיוחד האגורפוביה והקלסטרופוביה. פנטזיות על טבעה ואיכותה של האווירה שיכולה לשרור בתוך האובייקט נמצאות גם במצבים פסיכוטיים של בלבול, במיוחד אלו שנצפו במהלך גיל ההתבגרות. מלצר מזכיר גם את תסמונת התפיסה המעוותת, אותה הוא מכנה "אשליה של בהירות התובנה", כלומר, וודאות של ידיעה מה האדם האחר חושב.
52
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online